המאמר נכתב בלשון נקבה אך הוא מתייחס לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית. פגיעה מינית בתוך המשפחה היא אחת הטראומות הקשות ביותר. הפוגע/ת יכול להיות אב/אם, סב/סבתא, אח/אחות, או קרוב משפחה מדרגה שניה (דודים, בני דודים וכד`). בכל אחד מהמקרים קיימת פגיעה של מבוגר בילדה או מתבגרת חסרת ישע. המבוגר משתמש בכוחו, מעצם היותו מבוגר או דמות משמעותית, כדי לאלץ את הילדה/מתבגרת להתנהג באופן מיני, שאינו תואם את גילה ואת מערכת היחסים ביניהם. הפגיעה המינית בתוך המשפחה נמשכת בד"כ לאורך זמן והופכת את הפגיעה לטראומה מתמשכת.
בין הפוגע לנפגעת נרקם סוד, המאפשר למערכת יחסים אסורה זו להמשיך ולהתקיים. הנפגעת מתקשה לפרוץ את הסוד ולגלות את הפגיעה המינית, למרות שהיא יודעת שזו הדרך היחידה שלה להפסיק את הפגיעה המתמשכת בה. המחשבה על גילוי הסוד מלווה בדרך-כלל בפחד. מה יקרה? מה יעשו לי? האם יאמינו לי? קיים חשש לפירוק המשפחה, לנידוי ועונש. הפוגע כמו עכביש טווה סביב הנפגעת קורים של פיתוי והפחדה. מחד הוא נותן לה תחושה שהיא נבחרת ומיוחדת ומאידך מפחיד אותה מההשלכות של גילוי הסוד עליה ועל משפחתה. כך מוצאת את עצמה הנפגעת לכודה בתוך הסוד והפגיעה המינית.
על-מנת לשרוד את הפגיעה והסבל, הנפגעת מפתחת מנגנוני הגנה שהבולט בהם הוא הפיצול / דיסוציאציה. מנגנון זה מאפשר לנפגעת לתפקד במציאות מבלי שהסביבה תוכל לשים לב לסבל והמצוקה שהיא חווה. היא חיה בשני עולמות מפוצלים שאין ביניהם קשר – העולם של חיי היומיום והשגרה והעולם שבו מתרחשת הפגיעה. פעמים רבות נשמע את האמירה "לא ראינו עליה כלום". אך הסבל קיים! הנפגעת מצפה שמשהו בסביבתה ישים לב למה שעובר עליה ויציל אותה. כשזה לא קורה מתערער האמון שלה בסביבתה הקרובה. הנפגעת מסתובבת בתחושה שמשהו יודע אך בוחר להתעלם.
עם גילוי הפגיעה מתפרקים כל מנגנוני ההגנה. החומה שנבנתה על-מנת להפריד בין המציאות לבין הפגיעה מתמוטטת. הנפגעת כבר אינה מצליחה להכחיש ולהדחיק את הסוד והיא נדרשת להתמודד עם "מה שעשתה" לעצמה ולמשפחתה. תגובת בני המשפחה והסביבה כלפי הנפגעת בעת גילוי הפגיעה היא קריטית ומשפיעה על התמודדותה העתידית. זהו רגע שמומלץ לפנות לטיפול. לאחר גילוי הפגיעה המינית נראה אצל הנפגעת תסמינים פוסט-טראומטיים כמו פלשבקים, סיוטי לילה, מחשבות אובדניות, פציעה עצמית, טקסים של OCD כעס, אשמה, חרדה, בלבול, חוסר אונים, אובדן אמון בסביבה, ירידה בלימודים וכד`. מנגד נמצא משפחה שאף היא מפורקת, כועסת וחסרת אונים אל מול המציאות שנחשפה.
פניה לטיפול בשלב זה מסייעת לארגן את הכאוס שנוצר במשפחה עם חשיפת הפגיעה המינית והפוגע, שאף הוא חלק מהמשפחה. בהמשך מהווה הקשר הטיפולי בין המטפלת והנפגעת מקור לריפוי הפצעים של אובדן האמון בעצמי ובסביבה. עבודה בשיתוף פעולה של המשפחה מאפשרת ריפוי הקרעים והאמון בתוך המשפחה והבניה מחדש של המשפחה כמערכת תמיכה.