יש החווים את גיל ההתבגרות כתקופה סוערת ומבלבלת. בתקופה זו חלים בגופו של המתבגר שינויים פיזיים ורגשיים והוא נמצא בתהליך של גיבוש זהות והגדרה עצמית חדשים. מי שהכיר עצמו כילד מוצא עצמו משתנה עד לבלי הכר. הילד הופך לאדם בוגר בעל מאפיינים פיזיים חדשים. הוא מסתכל במראה ולא מזהה את מי שהוא פוגש שם. כמעט ואין קשר בין הילד שהכיר עד כה לבין הנער שהפך להיות. הקול, מבנה הגוף והפנים משתנים והוא מתחיל לחוות דברים שאף פעם לא חווה קודם. כחלק מהתבגרותו מגלה המתבגר רצון לנפרדות ולהגדרה עצמית. הוא מתחיל לשאול את עצמו שאלות כמו מי אני, מי אני רוצה להיות, למי אני רוצה להדמות, ובמה אני מאמין.
כתוצאה מכך ההתבוננות שלו על עצמו ועל סביבתו – הוריו הופכת ביקורתית יותר. זהו תהליך שיכול להחוות על-ידי ההורים כהתרחקות, מרד, פריצת גבולות וחוצפה של המתבגר כלפיהם. הילד שגידלו עד כה אינו עוד הילד שעומד מולם. ההורים והנער צריכים להסתגל לתהליכים אלה. לעיתים הם לא מצליחים לגשר על הפערים ואי ההבנות ביניהם. כשזה קורה - המתבגר מרגיש שהוא בודד ולא מובן. שהוריו לא מבינים אותו ולא נמצאים שם בשבילו בהתמודדותו עם כל השינויים והאתגרים החדשים. ההורים מרגישים שהם לא יודעים איך להתמודד עם הילד שלהם שגדל והשתנה. הם רוצים לעזור לו ולא יודעים איך. תחושת המצוקה וחוסר האונים במצב זה היא אחת הסיבות להגיע לטיפול במתבגרים.
מתי כדאי לפנות לטיפול במתבגרים?
קושי בקשר עם ההורים– הקשר של הנער/ה עם הוריו הוא הדבר המשמעותי ביותר עבורו, גם אם לעיתים זה לא נראה כך. קשיים בקשר עם ההורים משליכים על היווצרות קשיים במערכות יחסים אחרות כמו בית-הספר, חברים וכד`. אני מאמינה שהורים יודעים לזהות מתי הריבים ואי ההבנות חורגים מהמקובל והופכים למצוקה הן עבורם והן עבור הילד שלהם. כשנער/ה חווים ריחוק מההורים ובדידות ללא מערכות תמיכה מספקות הדבר יכול להביא להתנהגויות שמסכנות אותם. כאשר הורים או מתבגרים חשים כך כדאי לפנות לעזרה מקצועית. אני מאמינה שפעמים רבות אי ההבנה ההדדית היא הגורמת למריבות והתרחקות. במסגרת טיפול במתבגרים ובהורים ובעבודה משותפת ניתן לגשר על הפערים, לשפר את ההבנה ולהבריא את הקשר שהתקלקל.
קשיים חברתיים – תהליכי השינוי שעוברים מתבגרים במהלך התבגרותם יכולים לגרום גם לשינויים במערכות היחסים החברתיים שלהם. לעיתים מי שהיה ילד חברותי יכול למצוא עצמו נער עם קושי חברתי. כשהקושי החברתי מעורר חוויה של מצוקה, כשהנער/ה מבקש עזרה או כשהקושי החברתי משליך על התפקוד במערכות יחסים אחרות כמו תפקוד בלימודים או בבית כדאי לפנות לטיפול.
חרדות – חרדות יכולות להתעורר כתוצאה מאירוע חיצוני או כתוצאה מתהליכים רגשיים פנימיים שלא תמיד אנחנו מודעים להם. חרדות יכולות להקשות מאוד את התפקוד היום יומי ואף להוביל להתנהגויות של OCD – התנהגות אובססיבית חזרתית (טקסים).
הדרדרות בבית-הספר – הירידה בלימודים יכולה להצביע על מצוקה. בדרך כלל זוהי נורת אזהרה עבורנו שמשהו קורה עם הילד שלנו. כדאי לבדוק האם הקושי נובע מקשיי למידה שלא התגלו עד כה או שזהו סימן לקשיים רגשיים אחרים. טיפול פסיכולוגי במתבגרים עם קשיים רגשיים יכול לסייע מאוד בשיפור הישגיהם הלימודיים.
הפרעות אכילה – שינויים קיצוניים בהרגלי האכילה הם איתות עבורנו שמשהו קורה וכדאי לבדוק ולהתייחס אליו.
פגיעה מינית – פגיעה מינית פוגעת מיידית בקורבן ובמשפחתו. כאשר מתבגרים נפגעים מינית כדאי לפנות מיד לטיפול כדי לסייע בהתמודדות העכשווית והעתידית.
סימנים מדאיגים – מתבגרים המגלים סימנים של הסתגרות, התבודדות, נסיגה חברתית, דרישה קיצונית לפרטיות, התמכרות למחשב, התחברות לחברה לא הולמת, דכאון, מחשבות אובדניות, ירידה בתיאבון, הפרעות שינה, שינויים קיצוניים במצבי רוח, התקפי זעם.
אשמח לעמוד לרשותכם בכל שאלה והתלבטות ולסייע מקצועית.