במשך שנים ניתנה חשיבות רבה לתהליכים של נפרדות בתוך הזוגיות.ההנחה הייתה שהנפרדות הינה אחד מאבני היסוד ביחסים. ביטויים של צרכי תלות נתפסו כגורם מפריע בהתפתחות הקשר. בעשורים האחרונים החלו להתפתח גישות חדשות הרואות בצרכי התלות צורך קיומי הישרדותי, המלווה את האדם מיום היוולדו ועד יום מותו. התעלמות של האחד מצרכי התלות של האחר יוצרים תחושה של חסר ואובדן ביטחון.תחושות אלה מוליכות להתפתחותם של מנגנוני הגנה הדומים לאלה המופיעים כאשר אנו חשים מאוימים והן מונעות את התפתחות התנאים ליצירת קשר בטוח.
טיפול זוגי ממוקד רגש הינו אחד מאותן גישות חדשניות. הוא מתבסס על תיאורית ההתקשרות של בולבי. התקשרות הינה קשר רגשי מתמשך בין התינוק להוריו. זהו קשר המתהווה באמצעות פעולות גומלין חוזרות ונשנות לאורך זמן במהלך הילדות. דפוסי ההתקשרות הנוצרים בילדות המוקדמת משפיעים על תחושת הביטחון הבסיסית וההערכה העצמית העתידית של האדם לאורך חייו ביחסיו הבינאישיים וביחסיו הזוגיים הרומנטיים. תחושת חוסר היציבות בקשר עם ההורים משפיעה על רמת החרדה, הציפיות השליליות וההתנהגות בתוך הקשר הזוגי. טיפול זוגי ממוקד רגש מכיר בחשיבותם של צרכי ההתקשרות והתלות ההדדיים של בני הזוג ופועל לחיזוקם. הטיפול מאפשר לבני הזוג להתנסות בחוויה מתקנת לחוויית ההתקשרות בילדות. מטרתו ליצור סביבה בטוחה בה יוכלו בני הזוג לבטא את צרכי התלות וההתקשרות שלהם ולרפא את הכאב שהם נושאים עימם מיחסי ההתקשרות הלא מספקת והמאכזבת בעברם. בבסיס הטיפול מונחת ההבנה כי לרוב התנהגויות קשות שבני זוג מפגינים האחד כלפי השני (תוקפנות, התעלמות, עלבון וכד`) נועדו לשמר את הקרבה ביניהם, גם במחיר של חוסר הצלחה. תקשורת זוגית שבה ניתן לבטא את צרכי התלות מבלי לפחד מדחייה מעצימהאת תחושת הביטחון בזוגיות ואת היכולת לפתור קונפליקטים. מטרת הטיפול היא לאפשר לכל אחד מבני הזוג להרגיש שהשני נמצא שם בשבילו.