לפני זמן מה פנתה אלי אישה שילדה לפני כשמונה חודשים. היא סיפרה לי שמרגישה מועקה, מעין משקולת בתוך הבטן. בבירור שעשיתי אתה סיפרה שהלידה עוררה אצלה תחושות שאינה יכולה לדבר עליהן עם אף אחד. שמשפחתה אינה מבינה אותה. היא לבד ומרגישה שחייבת עזרה. משהו שתוכל לדבר איתו. עד לשיחה זו היא לא עשתה את החיבור בין הלידה, רגשותיה ודיכאון אחרי לידה. לידתו של תינוק הינו אירוע מרכזי בחיי האדם. עם לידת התינוק הופכת היחידה המשפחתית מזוג לשלישיה וכל אחד מבני הזוג הופך להורה. הציפייה של הסביבה מהאם היא לקבל את תינוקה בשמחה, להתאהב בו מיידית ולתפקד ברמה גבוהה. גם האם הטריה מצפה זאת מעצמה. במציאות התהליך הרבה יותר מורכב. ההסתגלות לאמהות על תביעותיה הפיזיים והרגשיים והשינוי שהיא דורשת בכל מערך החיים האישיים, הזוגיים, המשפחתיים, החברתיים והמקצועיים אינם פשוטים. הפער שבין הפנטזיה והציפיה להרמוניה לבין המציאות המורכבת שיש בה גם קונפליקט ורגשות שליליים יכול לגרום לאם לחוש שלא בנוח עם עצמה ואף להכנס למצב חרדה ודיכאון.
דיכאון לאחר לידה מופיע בקרב כ 15-20% מהנשים. הוא יכול להתחיל בהריון או להתפתח בשבועות ובחודשים הראשונים שלאחר הלידה. נשים רבות לא מודעות לכך שכ 60% מהיולדות חוות תחושת דכדוך בימים הראשונים שלאחר הלידה. תופעה נורמלית זו נקראת "תוגת האמהות" והיא חולפת בדרך כלל לאחר מספר ימים או שבועות. כ 10-15% מהנשים יפתחו תופעה קשה יותר של "דיכאון אחרי לידה" שיכול להימשך חודשים. ללא טיפול מתאים עלולים האם, התינוק והמשפחה להיפגע.
ארצה כעת להתייחס למספר מאפיינים המשפיעים על יצירת הפער בין הפנטזיה על האמהות לבין המציאות בפועל ועלולים לגרום להתפתחות של דיכאון אחרי לידה:
לאחר הלידה חווה האישה שינויים פיזיולוגיים הגורמים לה לרגישות יתר. ירידה בפעילות ההורמונלית, שינויים בלחץ הדם, בחילוף החומרים, בפעילות בלוטת המגן ובלוטת החלב יכולים לגרום לחוסר איזון הורמונלי ורגשי. הכאבים מהלידה, כאבי ההנקה, העייפות מלילות של חוסר שינה גורמים לקושי בתפקוד, חוסר כוחות, חוסר סבלנות ואי שקט ועלולים להשפיע על תפיסת האם את עצמה כאם לא טובה. בהריון ולאחר הלידה חלים שינויים במבנה הגוף של האישה והם עלולים לפגוע בביטחון העצמי, בחשק המיני ןבתפיסה העצמית שלה כנשית. כאשר אישה חולמת על הריון ולידה היא אינה חושבת על שינויים אלה בגופה ובאורח חייה. המפגש עם מציאות שבה הגוף משתנה, אינו מוכר ומאבד שליטה משפיע על מצב הרוח ועלול להוביל למצבים של חרדה ודיכאון.
במהלך ההיריון מדמיינים בני הזוג את התינוק שיוולד להם ואת ההורים שהם יהיו לו. לא תמיד הדמיון והמציאות נפגשים. המפגש עם תינוק "אחר" – בוכה, מתקשה לינוק, לא ישן, סובל מבעיה התפתחותית וכד` עלול לעורר באם רגשות שלא ציפתה להם. בעקבות זאת היא יכולה מצד אחד להתאכזב מעצמה על כך שמרגישה כעס ואכזבה מהתינוק שלה והיא אינה האמא שדמיינה שתהיה ומצד שני להתאכזב מהתינוק על כך שאינו התינוק שציפתה לו. אלה הם רגשות שקשה להתמודד איתם. בדרך כלל הסביבה אינה מצפה מהאם לחוות אותם ןלכן אינה תומכת בה ולעיתים אף מבקרת אותה. האם מוצאת את עצמה לבד חסרת אונים מול רגשותיה וקשייה וזה עלול להוביל אותה לקושי ביצירת קשר עם התינוק ולהתפתחות של חרדה ודיכאון. דיכאון אחרי לידה מהווה סיכון לאם, לתינוק ולמשפחה. חשוב לאבחן את הדיכאון על מנת שאפשר יהיה לטפל בו, להתגבר עליו ולחזור למסלול החיים.