אני מבקשת להפנות את קוראי המאמר לסרטון אנימציה קצר ביוטיוב, שעוסק בהבדל בין אמפתיה לסימפטיה - למעבר לסרטון ביוטיוב לחץ כאן
ולמה זה כל-כך חשוב? כי "כולנו זקוקים לחסד, כולנו זקוקים למגע" אמפתיה היא הדרך האנושית להיות עם ילד, בן זוג או חבר במגע קרוב, מתוך נגיעה רגשית עמוקה והבנה מדויקת של תחושותיו וצרכיו. הצורך באמפתיה הוא צורך בסיסי של כל אחד מאתנו . כולנו רוצים להרגיש שאפשר להיות אתנו ללא שיפוטיות וללא רצון לשנות אותנו.
כמו בסרטון, אם אני מרגישה בבור עמוק, כלואה וחסרת אונים הדבר שאני הכי זקוקה לו באותו רגע זה להרגיש, שהחבר/ה, אמא/אבא, בן/ת זוג מסוגלים להיות איתי כשאני מרגישה כך מבלי לבטל את הרגשתי או להראות לי שהמציאות אחרת.
כשמשהו מתלונן שכואב לו או שהוא עצוב זוהי האמת הסובייקטיבית שלו גם אם לנו נראה שאין סיבה שירגיש כך. הניסיון להוכיח שההרגשה אינה מוצדקת משאירה אותו בתחושה שהוא אינו מובן ומעצימה את תחושת הבדידות שלו.
אמפתיה היא כוח מרפא ומרגיע. היא מאפשרת לנו להרגיש שאנחנו לא לבד. שיש מי שמבין אותנו ומוכן להישאר אתנו ועם רגשותינו הפחות נעימים. שמותר ואפשר להביא את עצמנו אותנטיים מבלי לחשוש מביקורת.
לשם המחשה אביא דוגמא שאני נוהגת לתת להורים בהדרכת הורים ולזוגות המגיעים אל טיפול זוגי.
כאשר הילד שלנו רץ להנאתו, נופל, מקבל מכה ומתחיל לבכות - מה יעזור לו להירגע? האם אמירה כמו "לא נורא, לא קרה כלום" תרגיע אותו? הניסיון מלמד שלא. כשאנחנו אומרים לילד שמרגיש כאב שלא קרה לו כלום אנחנו למעשה מבטלים את ההרגשה שלו. הוא מרגיש שאנחנו כהורים לא רואים אותו ולא מבינים את הכאב שלו ולכן הוא לא יפסיק לבכות ואולי אף יגביר את הבכי. אמירה כמו "חמוד שלי, נפלת, בטח כואב לך, אמא תיתן נשיקה" היא אמירה אמפתית שנותנת תוקף לכאב של הילד. בדרך כלל לאחר משפט שכזה הילד מתעשת, עומד על רגליו וחוזר למשחק כאילו באמת לא קרה כלום.
לא רק ילדים זקוקים לאמפתיה, גם המבוגרים רוצים להרגיש אמפתיה כלפיהם. אחד הגורמים המרכזיים לבעיות בין בני זוג הוא "הכשל האמפתי". כפי שילד זקוק להורה שיתן תוקף לכאב כשהוא נופל ומקבל מכה כך גם המבוגר זקוק מבן/ת זוגו להכרה בכאב הרגשי שלו. על מנת שנוכל להרגיש אמפתיה כלפי משהו אחר עלינו "להכנס לנעליו", להזדהות עם רגשותיו ולנסות להבין מה עובר עליו. תהליך זה דורש מאתנו לוותר ולו לרגע על העמדה הסובייקטיבית שלנו, לשים בצד את המחשבות שלנו ולהתרכז ברגשותיו של האחר. הקשבה אמפתית יוצרת חוויה של קשר. ומי מאתנו לא רוצה קשר – עם בן/ת הזוג, עם ההורים, עם הילדים ועם חברים. חוויה ממושכת של העדר אמפתיה בתוך קשר גורמת לריחוק, ניכור, חוסר אמון, וקשיים בתקשורת. במקרים כאלה טיפול יכול לסייע. בטיפול, בנוכחותו של המטפל נוצרת סביבה מוגנת ובטוחה המאפשרת שיח רגשי פתוח. ההקשבה, בתיווכו של המטפל חושפת את עולמם הפנימי של המשתתפים בטיפול - הורים וילד, בני זוג – ומאפשרת להם לחוות חוויה מתקנת של אמפתיה.
